כדי לסיים נפילה ללא פגע צריך להיות חסר משקל, כך חשב לעצמו האיש כשנכרת ענף העץ שעליו ישב. בעודו נופל תהה על החבטה המתקרבת על אדמה חרוכה זרועה גרגירי אבנים חדות שיינעצו בבשרו וגלי הדם שיתנקזו בין סדקיה ויזינו את שורשי העץ. אבל למרות צימאונו לא ביקש העץ את דמו. ראשו היה מוטה מטה בציפייה דרוכה למפגש, ולפתע פערה האדמה את פיה, והאיש המשיך בנפילה חופשית על שורשיו. הוא נשאב אל בטן האדמה, חלק את מקומו עם זוחלי גחון פרוקי רגליים וחסרי עיניים. הם הלכו על גופו כבודקים את כישורי הישרדותו. מקצתם רקדו על גבו לצלילי פטיש אוויר שייצר משטחי אצות ירוקות וחלקות, אחרים השירו מעליו איברים שאינם נחוצים עוד. אט אט הוא היה לאחד מהם, גמיש ופתלתל, בלי עיניים ובלי ידיים, ובמקומן בקעו פטמות יניקה צבעוניות. במקום שבו היו עיניו צמח זוג מחושים כמו אתי חפירה שיפלסו את דרכו בעולמו החדש.
מסע חורפי באיסלנד
בדרך לאיסלנד הקרה א...
Recent Comments