בדרך לאיסלנד הקרה
אני במטוס, כותב ושולח לך תמונות מהמראות הכסופים הניבטים מהחלון.
סיימנו מסע של שבוע ימים בחלקה הדרום מזרחי של איסלנד, חלקת ארץ יפיפייה ומרתקת להדהים, נפלאות הטבע האיתנים ניצבים מול עיני המשתאות, העצמה גדולה מלהכיל, הדממה רועמת בחדרי הנשמה, שקט שכולו טבע איתן, הירח נשקף מחלון האוטובוס, מאיר את הרי הקרח, עדות חייה לקיומי, הוא מלא עצמה ורוך כמו ניצב בשערי היקום.
שמנו פעמינו וירדנו לצלם את הירח הנוטה להעלם מעבר להר הקרח. ומשזה קרה באחת הגיחה השמש ליטפה בקרניים ראשונות את פני הקרחונים הפונים אליה. גורמי שמיים כאילו קבעו סדר חדש לעולמי הקטן,
כאן במקום בו נחרט סיפורו של היקום אמציא את עצמי מחדש, אתמסר לחסדי השמש הירח והזוהר, כאן אברא לי עולם בצלם.
שבוע חדש, נוסעים צפונה לחוויה חדשה, אני והפרפר שעל דופן ליבי, מקשיב להזיות הלב, ללא תיווך, היישר מהלבה הרותחת, ללא פילטרים, ללא דקויות ועיגול פינות, צמח חדש מגיח, וריחו טרם נשבה באפי, ציורי אותיותיו מדברות באותה שפה אך הניב כלכך שונה, מרתק, מזמין.
רוחות עזת מנשבות ושלג ניתך במאוזן, ההרים החלו להגיח מבעד לחשכה. בקתה מוארת בשולי דרך מעידה כי חיה היא את יושביה, עלינו על גשר מעל פיורד המעצב את דמותו של ההר, לעתים רחוקות פוגשות עיניי זוג פנסי מכונית חולפת, אני לבד בישימון נפלא, מצוקי בזלת מכוסים לבן גורמים לי לבחון את מבטך ואת קימורי גופך.
הבוקר מפציע כאן ב 11:00אני ער במיטתי,
נסיעה ארוכה לפנינו , כולם ישנים, רק אני והנהג מביטים בשלג העז הניתך אל הכביש, הנהג שלנו מיומן ביותר, הנסיעה קשה, הבוקר מוצף בזיכרונות מהבוקר שעבר.
אנחנו אחרי הפסקה שניה, עוד קפה עוד נקניקיה, סופת השלגים נמשכת, הדרך מסתורית, מתוך האגדות, בכל רגע מתווספת עוד אבן חן לנוף המרתק, והארץ ריקה, יושביה ספונים שקטים, בדמיוני אני חי כאן, שואב לראוותיי את המראות והעוצמות הבתוליות, והידיעה שמסביבי אוקיינוסים רבים גורמים לי להרגיש כמו לחיות על רפסודה מטלטלת. שמש הפציעה מבין לעננים, ביקור קצר אך מרענן, קניתי סוכריות ליקרים הורסות, אמרו לי שזה עושה עצירות, אנסה למתן במינון, אחרי פעמיים בייקון הוט דוג. פעמיים קפה לדרך מושלגת שלא נגמרת, ירדנו לצלם את מפלי ,,,,,יום ארוך מאוד דרך קשה מושלגת עם רוחות עזות ועוד יום עבר.
אתמול בלילה חזינו בפלא, השמיים אמרו את דברם, בתחילה במילים ספורות ולאחר מכן הצטרפו לכדי משפטים והתגבש לשירה אילמת, אך מתקיימת, ואתה ונשמתך מחברים להם מילים ונותנים בהן משמעות.
לאחר החלפת החדרים יישנו שנת ישרים לא לפני שכילינו בקבוק וויסקי במר יגוננו על הטרגדיה שנקראת מכבי תל אביב.
הבוקר יצאנו מוקדם באופן יחסי, נפגשנו עם שני ריינג'רים קשוחים על שני רכבים קשוחים לנסיעת שטח בשלג הכבד.
נפשי כעת מלאה שבעה מאושרת רוקדת על שניתן לה לחוות לידה של מים חיים מזוקקים כפי שרק לידה יכולה להשתוות לה, נטולת כל אשמה מככבת לקהל וביות מיוחדות המצוקים החצי מושלגים שמקיפים אותה
הר גרים פתחו שולחן ופזרו קופסאות של בשר חצוי קוביות בגודל אחיד, היה שם ראש כבש ראש חזיר, אשכי כבש בשר כריש וזין של פרה. עוזבים את גודפוס המקסימה, נסיעה ארוכה לריקיאוויק ללינת לילה ומחר ליעד הבא שלי…לופטן, מזכיר לי שם של גמד מספורי האגדות. השם מחייב. השחר מפציע לאטו, הראות טובה היום, אשתה לי את המראות הצימאון, אטמיע אותן בזיכרוני לפני שאפרד מאיסלנד לשלום,
רצועות חומות שהרוח גלחה מהן את השלג, מבליטות ציורי מכחול לבנים המשווים לעיניי נוף הנראה כמו ציור פחם.
משורים חומים מחוקי עצים מוקפים בהררי שלג מלווים את דרכנו,
ואנחנו עוד נוסעים ואני שוב כותב, כפי הנראה בעוד כשעה נגיע.
יום ארוך נטול מעש, רק ידיים מתקתקות ועיניים רואות וראש מדמיין.
שלום לך איסלנד יפה , התאהבתי ביופיו הקשוח אך משרה ביטחון, טומן בחובו סודות כמוסים, מגלה טפח ומכסה טפחיים, רב הנסתר על הגלוי, ללגום אותה במנות קטנות , אך מרתקות. לו יכולתי הייתי שוהה עוד זמן במחיצתך, סופג לתוכי את העוצמת שלך. אנחנו בלופוטן אינני יודע כבר כמה זמן, איבדתי לחלוטין את חוש בזמן, הגשם לא פסק לרדת כל הלילה, המיס את כרי השלג מאמש, יצאנו בכל זאת לנסות את מזלנו, הגענו לחוף זועף גלים לצלם את הגולשים, אך איין…. בכל זאת שבו את עיניי הסלעים על החוף וקצף הגלים המעטר אותם בשובם של הגלים לחיק אמם, צילמנו ונרטבנו ועלינו לרכב, אחרי כמה לגימות של תה לחמם את גרוני, לבסוף החלטנו לחזור למלון. לא ניתן לעבוד בתנאים כאלה.
נקווה כי מחר ייטיב מזלנו, ונוכל לתהות על קנקנו של איזור מקסים זה.
זהו היום השלישי לשהותו כאן, יצאנו לצלם בתקווה למזג אוויר יותר ידידותי, אני חושב שהחום עלה לי מעט היום, הצטיידתי בתרופות ותה ויצאנו לדרך.
עדיין חשוך כאן. האגמים מתעוררים משנתם, גם קצוות ההרים שנותרו עם זיכרונות מועטים של שלג, סלעים מבצבצים מהמים, ורק את שמש יקרה מאחרת לבוא, כל התזמורת מוכנה, מה שנותר זה לבוא ולנצח עליה בהוד והדר.
למרות שהטמפרטורה עלתה וגשם יורד עדיין נראו זקיפי קרח שהצליחו לשמר את קור גופם.
צלמנו כמה מפרצים קסומים עם עיריות קטנות על המים וטבעת מצוקים המקיפה אותם, עבדנו בגשם טורדני ומציק זהו….. אינף איטצ אינף, נוסעים לקונדיטוריה המקומית שידועה בזכות עוגת התפוחים שלה.
אכן קונדיטוריה איכותית ומעוצבת להפליא, קניתי 4 כוסות מקסימות, וכעת ליעד הבא .
יום שישי, יום רביעי לשהותי כאן, ויהי אור …. אור נפלא לצילומים, ההרים הדוקרניים קוראים תיגר לעננים שכיסו את פסגותיהם במהלך הימים האחרונים.
מי אמר שעצים יש רק ביער, היום ראיתי עצים שנוצרים על חוף הים ע״י אמן שהרשים בביצועיו, שתל עיצב כרת מחק ושוב וחוזר חלילה, כל עיצוב יפה מקודמו, כל עץ שנרשם נעקר בעודו באיבו, צריך הייתי להיות בר מזל אל מנת לראותם ולהנציחם בעיני השלישית.
חוזרים למלון אחרי יום גדוש חומרים טובים,
יום לפני אחרון, השמיים לא היטיבו עימנו, יצאנו לחפש את מזלנו, צלמנו. פה ושם, בין גשם לגשם, רדפנו אחרי קרני אור שהבליחה לשבריר שניות, וזהו.